מי הוא ישוע, ומדוע הוא כה חשוב?

מי הוא ישוע?

אדם? נביא? בן אלוהים, או אלוהים בעצמו? האם יש בו משהו מיוחד באמת?

הוא היה אבן הפינה שהבונים החמיצו, שנדחתה בידי מומחי התורה, אבן שגרמה לאנושות להיכשל. ועם זאת הוא הפך לאדם המפורסם ביותר שחי אי פעם על פני האדמה. חייו ותורתו חילקו את האנושות לשלוש דתות אברהמיות גדולות.

מה מיוחד כל כך במה שעשה למען האנושות? איך זה קרה, ומדוע? בואו נגלה.

עבד שהובטח מזמן

כ-700 שנה לפני ישוע תיאר הנביא ישעיהו "עבד" של אלוהים שעתיד לבוא. שימו לב איזה סוג של כוח הובטח.

מדוע הצדיקים סובלים והרשעים משגשגים? איפה הצדק?

הבטחה שלפעמים קשה לנו לראות

רבים מאיתנו שאלו זאת בשקט, לפעמים בדמעות: מדוע אנשים טובים סובלים בעוד אלה שפוגעים באחרים נראים חיים ללא טרדה? אם אתם כואבים, או מרגישים שנהגו בכם שלא בהגינות, המאמר הזה נכתב בשבילכם. המקרא אינו מתחמק מן השאלה. הוא מתחיל בהבטחה.

חשיבותה של הבטחה

מה שאיננו רואים עדיין אמיתי

אנו חיים בעולם גלוי ומעשי, וקל לזלזל במה שאיננו רואים. צדקה שעולה לנו במשהו, בין אם כסף, נוחות או בריאות, עלולה להיראות כהפסד. ידידות עלולה להיראות פחות חשובה כשהיא חדלה להועיל לנו. והבטחה עלולה להיחשב לרשות כשקיומה כבר אינו לטובתנו.

ואף על פי כן, המקרא רואה בהבטחה דבר יקר מאוד. עמידה במילתנו היא אחד היסודות של מלכות השמים שאנו מקווים להיות חלק ממנה. היא מכינה אותנו למלכות הזאת, והיא משפרת את העולם הזה כבר עכשיו, בכך שהיא מביאה ערכים שאינם עושר ואינם כוח. בואו נעיין יחד במה שהמקרא אומר על הבטחות.

מה פירוש "אהבו את אויביכם"?

ציווי שנשמע בלתי אפשרי

אנו יכולים לאהוב את שכנינו, את משפחתנו ואת חברינו. אבל מה פירוש לאהוב אויב? האם באמת צריך?

אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃
( מתי 5:44 )

בתיאוריה זה לא נשמע קל, ובפועל זה עלול להיראות כמעט בלתי אפשרי. אז האם זה באמת הכרחי? בואו נראה כיצד ישוע עצמו מסביר זאת.

מה אמונה באמת יכולה לעשות? ומה אם תפילותינו אינן נענות?

אמונה שנועדה לזרוח

אמונה היא אחת המילים הנפוצות ביותר במקרא, ואחד הרעיונות היפים ביותר שבו. ועם זאת, קל לנו לעצור אותה בתוכנו. רבים מאיתנו, גם אלה שאוהבים את אלוהים בכנות, מעדיפים להישאר בצד הבטוח. אנו מתפללים, אך מצפים בשקט לדבר מועט: בנוגע לריפוי, בנוגע לעבודה, בנוגע לדברים החשובים לנו ביותר. אנו חוששים מאכזבה.

אולם האמונה מעולם לא נועדה להישאר מונחת במגירה. היא נועדה לקום, לזרוח ולשנות את העולם לטובה. במאמר הזה נתבונן במה שאמרו ישוע והשליחים על אמונה, ונשאל גם בכנות: מה אם נדמה שתפילותינו אינן פועלות? גם לשאלה הזאת יש תשובות בכתבי הקודש.

תפקידם של הגאווה ושל אמונה אמיתית

כולנו רוצים להרגיש מכובדים וחשובים. זה טבעי, וזה שורש הערך העצמי שלנו. הגאווה היא קרובת משפחה קרובה של הרצון הזה. היא גדלה כשאנו רוצים שאחרים יבחינו במה שעשינו ובמה שהפכנו להיות. אין זה מפתיע שהמקרא מדבר על גאווה כל כך הרבה. אנו נוטים לקרוא את הפסוקים האלה במהירות ולהניח שהם עוסקים במישהו אחר. בואו נתבונן בנושא בעדינות ומקרוב יותר. הנה שלושה פסוקים קצרים להתחלה:

מדוע ביקש אלוהים להקריב בעלי חיים כקורבנות וכמנחות על חטא?

כשאנו קוראים את ההוראות המפורטות של התנ"ך על קורבנות בעלי חיים על המזבח, רבים מאיתנו חשים אי נוחות. קשה להבין כיצד יכול אלוהים להתרצות ממותם של בעלי חיים חפים מפשע, ומה הקשר בין זה לבין סליחה. אלה שאלות כנות, והן ראויות להתבוננות עדינה ובלתי נחפזת.

הכול התחיל באנשים

הקורבנות הראשונים במקרא באים מקין והבל. הכתוב אינו אומר שאלוהים ביקש מהם להביא דבר. הם הביאו מתנות מיוזמתם:

יעקב נאבק באלוהים וניצח. מה פירוש הדבר?

כשיעקב היה בדרכו הביתה לפגוש את אחיו עשו, הוא נאבק עם אלוהים כל הלילה, ובעלות השחר נאמר לו שניצח. מה פירוש הדבר? איך יכול סתם בן אדם לנצח את אלוהים?

הלילה על יד הנהר

יעקב שב אחרי עשרים שנה של היעדרות. הוא עזב את הבית פעם כי עשו רצה להרוג אותו. עכשיו שמע שעשו בא לפגוש אותו עם צבא:

מדוע אלוהים נראה אכזרי כל כך כלפי בני אדם?

בברית הישנה אנו קוראים סיפורים רבים על אנשים ועל עמים שלמים שנשאו בתוצאות קשות. הסיפורים האלה משאירים לא פעם משקל על הלב, ושאלה שקטה: האם אלוהים באמת אכזרי כל כך? זו שאלה כנה, והיא ראויה להתבוננות כנה ולא נחפזת.

עולם אחר לגמרי

נתחיל בכך שנזכור עד כמה העולם הקדום היה שונה. הוא לא היה מקום בטוח. האכזריות הייתה בכל מקום, החיים היו קצרים, ולרוב האנשים גם קשים מאוד. מה שלא נחשוב על אותם ימים, עלינו לקרוא אותם כשהתמונה הזאת לנגד עינינו.