הפרי האסור – מדוע הדעת טוב ורע לא נועדה לנו?

מדוע אסר אלוהים על אדם וחוה את הדעת טוב ורע? הדבר נראה מוזר, שהרי אפילו פירות עץ החיים לא נאסרו עליהם. וכאשר אסר אלוהים לאכול מפירות אלה, הוא הסביר איזה עץ זה היה. אלוהים רצה שנדע שהוא לא ייעד לנו את הדעת טוב ורע. מדוע?

ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃

( בְּרֵאשִׁית 2:16-17 )

בואו נראה מה קרה לאדם ולחוה במפגש הראשון שלהם עם אלוהים, מיד אחרי שאכלו מן הפרי האסור.

וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃ ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃ ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃

( בְּרֵאשִׁית 3:8-10 )

הדעת טוב ורע גרמה לאדם ולחוה להתחבא מפני אלוהים. להתחבא מפני מי שברא אותם, שאהב אותם ודאג להם...

כבר מכאן אנו רואים שהתגובה הראשונה שעוררה הידיעה הנוספת לא הייתה מבטיחה במיוחד. אדם וחוה, כמו כולנו, פשוט אינם מוכנים לידיעה עוצמתית כל כך.

הדעת טוב ורע גרמה לנו לסמוך על שיפוטנו שלנו במקום ללכת אחרי אלוהים. איננו רואים את כל מה שאלוהים רואה, ואיננו תופסים את כל המורכבות והקשרים ההדדיים של הדברים בעולם הזה. חסרות לנו חוכמתו ובינתו של אלוהים, ובכל זאת אנו ממהרים להדביק לדברים שאנו רואים את התווית ״טוב״ או ״רע״...

כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם׃

( יְשַׁעְיָהוּ 55:9 )

הידיעה הגנובה הזאת מעוורת אותנו ומרחיקה אותנו מדברו של אלוהים. כשאנו שומעים חדשות ״רעות״ או ביקורת נגדנו, אנו שופטים את האדם הרע ההוא במקום לנסות להבין את המסר שלו אלינו.

מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃

( מעשי השליחים 7:52 )

דוד המלך היה אחד היוצאים מן הכלל הנדירים, שבאמת הקשיב לדבר אלוהים, בלי קשר לשאלה אם בא מאדם טוב או רע, ובאיזו צורה נאמרו הדברים.

ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל׃ וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל׃ ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו׃ ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן׃

( 2 שְׁמוּאֵל 16:5,7,9,10 )

ואכן, ככל שדוד היה אהוב על אלוהים, הוא היה רוצח, ולימים לא הורשה לבנות מקדש לאלוהים.

ויהי עלי דבר יהוה לאמר דם לרב שפכת ומלחמות גדלות עשית לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת ארצה לפני׃

( 1 דִּבְרֵי הַיָּמִים 22:8 )

אם נתבונן הלאה, נבין שגם אנחנו מקבלים את מה שמגיע לנו, בין שזה בא מאדם טוב ובין שמאדם רע. כן, טבעי לנו להאשים את המנהל שלא העלה לנו את המשכורת, נהג אחר שפגע בנו בתאונת דרכים, גנב שגנב מאיתנו דבר יקר ערך, אדם אחר שהסתכסכנו איתו... תמיד אנו רואים את הרע במישהו אחר, ואיננו רואים את המסר שנועד לנו מאחורי מה שקרה...

ולמה זה אתה ראה את הקסם בעין אחיך ואת הקורה אשר בעינך לא תביט׃

( מתי 7:3 )

כן, אם אדם רע או נסיבות רעות הגיעו אלינו, זה אף פעם אינו קורה בלי סיבה.

ועתה היטיבו דרכיכם ומעלליכם ושמעו בקול יהוה אלהיכם וינחם יהוה אל הרעה אשר דבר עליכם׃

( יִרְמְיָהוּ 26:13 )

לכן הבה נימנע מלשפוט את מי שנראים לנו רעים, ונאיר על כל אדם באור האהבה, כילדים אמיתיים של אבינו שבשמיים.

למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃

( מתי 5:45 )

עכשיו אנו רואים שכל ידיעה באה עם אחריות גדולה. אף שקיבלנו את הדעת טוב ורע, אין לנו הבנה מלאה כדי להשתמש בה כראוי. לכן הבה נימנע מלשפוט ונסמוך על אלוהים בכל מה שאנו עושים.

בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תשען׃ בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך׃

( מִשְׁלֵי 3:5-6 )